ציסטת גנגליון היא הצטברות של נוזלים בתוך שק. הנוזל מגיע מהמפרק. השק הוא מאזור חלש ברצועת שורש כף היד שעולה מעל פני השטח, בדומה לפטריה עם קנה שבבסיסה בועה. הגבשושית לרוב נוקשה ולעתים אף מוצקה בשל הנוזל הסמיך הנמצא תחת לחץ. לעתים, ישנם גורמים מזרזים או ידועים, כגון נפילה או תאונה. לרוב הציסטה תופיע ללא סיבה נראית לעין. המיקומים הנפוצים ביותר לציסטה הינם בגב כף היד ליד אמצע שורש כף היד, או על חלקו הקדמי על צד האגודל של שורש כף היד.

בליטות סביב שורש כף היד ייבחנו לרוב באופן קליני. כדי לשלול או לוודא ששורש כף היד במצב תקין ניתן לבצע צילום רנטגן, ולעתים יבוצע גם אולטרסאונד כדי לוודא שהצביר הוא אכן ציסטה, כלומר מלא בנוזל. בין הטיפולים המומלצים ישנה אפשרות לא לעשות דבר, או שאיבה או הוצאה של הנוזל באמצעות מחט או הסרה בניתוח. לרוע המזל פעולה זו לעתים רחוקות מרפאת את הציסטה כיוון שהשק מתמלא מחדש שוב במהירות, לעתים כבר לאחר מספר ימים.

הסיבות שבגינן יומלץ הניתוח להסרה הן כאב, ציסטה גדולה או שממשיכה לגדול, שעל אך שאינה סימן מדאיג, היא עשויה להפריע מאד לפציינט. הסיכון בניתוח הוא סיכוי נמוך להופעה חוזרת, גם אם הציסטה מוסרת לחלוטין. למרבה המזל, זה לא קורה לעתים קרובות. הניתוח משאיר צלקת קטנה במקום בו הוסרה הציסטה, שמראה ישתפר עם הזמן אך לא תעלם.

ציסטת גנגליון גבית (דורסלית)

הגנגליון בגב שורש כף היד גורם לעתים לתחושה כואבת, בייחוד בתנוחות מסויימות של שורש כף היד, ובפרט בעת פישוט או דחיפה לאחור של שורש כף היד, כמו בעת דחיפת היד לביצוע התרוממות מכסא או מהרצפה.

הטיפול כולל הסרה של הנוזל, אך הציסטה לרוב תשוב. לפני שנים רבות, אולי, השתמשו בתנ"ך כדי לנפץ את הצביר (שכן סביר להניח שהוא היה הספר הכי גדול בבית!).

ניתוח מומלץ במידה והצביר מכאיב או ממשיך לגדול, והוא נעשה באמצעות חתך מקומי קטן כשהיד מורדמת בניתוח ללא אשפוז. כאמור, ישנו סיכון קטן של הישנות גם אם כל הציסטה מוסרת.

ציסטת גנגליון כפית (וולרית)

אלו דומים לגנגליונים בגב שורש כף היד, למעט פרט חשוב אחד. ציסטה זו לרוב תצולק יחד עם העורק השכן, ולכן שאיבה או ניקוז של הציסטה אינם מומלצים. במקרה זה, אחרי שוידא שהצביר נראה בסדר, הרופא עשוי להמליץ להשאיר את הצביר כמו שהוא, או להסיר אותו בניתוח. להסרת ציסטה מסוג זה עדיף לפנות למומחה יד שיודע כיצד לעבוד סביב עורקים.