למצגת, ראו למטה:
שברים בשורש כף היד הם השברים הנפוצים ביותר בתחום האורתופדיה. למרות זאת, ישנם חילוקי דעות רבים בנוגע לאופן הטיפול בהם. הטיפול הנפוץ ביותר הינו עדיין גיבוס. אם ישנו צורך, שורש כף היד ייושר (העצם תוחזר למקום) וראשית יקובע, ולאחר מכן יגובס כשהנפיחות הראשונית תעלם. הגבס יישאר עד שהשבר יחלים, דבר הלוקח 6 שבועות בממוצע. עם זאת, דרושים עוד 2-4 חודשים עד שהכוח והתנועתיות מספיקים כדי לחזור ולבצע את רוב הפעילויות.
הלוחית הכפית
ניתוח נדרש לעתים כדי ליישר את העצם. ישנם שברים שמטבעם אינם יציבים, והגבס אינו מספיק כדי לשמור על היד ישרה, ושורש כף היד עלול לצאת ממקומו או לקרוס בתוך הגבס. לוחיות חדשות שיצאו לפני כעשר שנים שינו את אופן הטיפול בפציעות מסוג זה. לוחיות אלה חזקות והברגים ננעלים לא רק אל העצם, אלא גם ללוחית, וכך הם יוצרים חיבור מתכת אל מתכת חזק ויציב.
אוסטאופרוזיס
שברים בשורש כף היד לעתים קרובות קשורים באוסטאופרוזיס. במגזין לכירורגיית יד (אוקטובר 2004) נשים עם שברים בכף היד נמצאו כסובלות מאוסטאופרוזיס ב51% מהזמן, ובנוסף, 34% מהנשים סבלו מחוסר מינרלים בעצם (אוסטאופניה). במילים אחרות, כ-85% מהנשים מעל גיל 60 עם שברים בשורש כף היד נמצאו כסובלות מעצם חלשה. ההמלצה הכללית לאשה מעל גיל 50 עם שבר בכף היד היא לעשות בדיקה של צפיפות עצם.
ויטמין C
ויטמין C מהווה תוספת חשובה לטיפול בשברים בכף היד. נמצא כי הוא מפחית את הסיבוך האפשרי של CRPS (תסמונת כאב אזורי מורכב, נקראת גם RSD או SMP). זהו מצב הגורם לכאב ונוקשות לאחר פציעות. למידע נוסף על נושא מורכב זה ראו (באנגלית) את המאמר בוויקיפדיה.
ד"ר גרשון זינגר 