הגדרה ואנטומיה:
"מרפק טניס" לעתים רחוקות אכן נגרם ממשחק טניס! מרפק טניס הוא כאב בשל דלקת בחלקו החיצוני של המרפק. זוהי נקודת החיבור של השרירים שמביאים את שורש כף היד למעלה (פישוט). בין אם בשל ספורט או עבודה, מרפק טניס יכול לקרות בשל שימוש יתר, טכניקה שגויה או ציוד לקוי.
כשהחיבור בין העצם לשריר רגיש, אפילו פעילויות קלות כמו פתיחת דלתות או צנצנות, או אף צחצוח שיניים מספיקות כדי לגרום כאב ולהנציח את תחושת אי הנוחות. מטרת הטיפול היא להפחית את הדלקת ולהתאים את הפעילויות כדי להמנע מחוסר נוחות.
יש להזהר בביצוע האבחנה. לא כל המצבים הגורמים כאב לחלקו החיצוני של המרפק הינם בשל מרפק טניס. מצבים אחרים עשויים להיות: תסמונת התעלה הרדיאלית, פליקה, דלקת פרקים רדיוקפיטלרית, חוסר יציבות ומצבים נדירים אחרים.
הטיפול עשוי להתחיל עם תרופות אנטי דלקתיות (שעוזרות רק בחלק מהמקרים), או פשוט הימנעות מפעילויות מסויימות. קרח ו/או חום עשויים לעזור. בנוסף, לעתים משתמשים ברצועה סביב השריר ליד המרפק. הרצועה כמעט לעולם לא תרפא את המצב, אך היא תפחית את הכאב ותאפשר להמשיך בעבודה או בספורט. יתכן ויהיה צורך בתרפיה אם הכאב לא משתנה לאחר נקיטת צעדים אלו, שתכלול מתיחה, חיזוק וטיפול, כגון אולטרסאונד. ישנה מתיחה שלעתים קרובות מקלה. ראו תרשים למטה:
אם הכאב ממשיך, יתכן ויש צורך בזריקה. מחקרים מראים כי סטרואידים מספקים רק תועלת זמנית, לרוב עד 6 שבועות. לאחרונה, מספר סוגים של זריקות התגלו כמועילות יותר (ישנו מחקר המתוכנן להתבצע בנושא – במידה והינכם מעוניינים להשתתף, לחצו כאן).
בסופו של דבר הגוף ירפא את הבעיה בעצמו. לרוע המזל, זה יכול לקחת עד שנה ו-20% מהאנשים ימשיכו לסבול מכאב. בנוסף, אנשים עם בעיות בצוואר ו/או כתפים עשויים לפתח פציעת מרפק טניס משנית. מטרת התרפיה במקרים אלו היא לטפל בצוואר או הכתפיים, מה שיוריד מהעומס על המרפק ויאפשר לו להחלים.
טיפולים משלימים:
רק מספר מחקרים פורסמו בנוגע להערכתן של תרפיות משלימות. דיקור התגלה כמאפשר הקלה קלה לזמן קצר. טיפולים אחרים שמקלים לזמן קצר כוללים אולטרסאונד, לייזר בעוצמת אנרגיה נמוכה, תרפיה חשמלית ועיסוי.
הפילוסופיה האישית שלי היא שלטיפול רפואי מסורתי לא צריכות להיות כל התשובות. אם אדם מרגיש הקלה לאחר טיפול אלטרנטיבי, כל עוד טיפול זה עובד ואינו גורם נזק הוא מהווה תוספת מבורכת לטיפול.
שינוי בהרגלי העבודה:
הטיפול עשוי לכלול הימנעות מאחיזה חזקה מדי או הרמה באמצעות כף היד כשהיא פונה כלפי מטה (כיפון). יש להמנע משימוש בכלי עבודה רוטטים ולא להשתמש בכפפות אלא אם ישנו צורך, כיוון שהן דורשות כוח אחיזה מוגבר.
שחקני טניס:
השינויים הבאים לגבי ציוד עשויים לעזור לשחקני טניס: מחבט עם קשיחות מוגברת ושטח פנים גדול יותר, ואחיזה רכה יותר בעזרת חומר אחיזה מרופד או דביק. טכניקת ליטוף כוללת: לקיחה בחזרה של המחבט ביד אחורית כדי להמנע מחבטה מאוחרת, ונסיון להמנע מלחתוך את הכדור.
טיפול באמצעות ניתוח:
אחוז קטן מהאנשים שימשיכו לחוש כאב למרות השיטות שהוזכרו למעלה יכולים לפנות לניתוח, הכולל שחרור של חיבור השריר והסרת רקמת הצלקת, אשר מאפשרת לשריר להרפא וליצור רקמה חדשה ובריאה. בנוסף, ישנן טכניקות ארתרוסקופיות שניתן לבצע במקרים מסויימים (אם ישנן לחיצות ותפיסות בנוסף למרפק טניס). ההחלמה מהניתוח אורכת בדרך כלל חודשים ולכן ניתוח יהיה המוצא האחרון עבור אלו שאינם מגיבים גם לאחר חודשים בהם נוסו השיטות שהוזכרו קודם.